בתאריך 1.1.2017 נכנס לתוקפו תיקון 235 אשר במהותו נועד למנוע מצבים של שכירים ברמות שכר גבוהות אשר רוצים להתחמק מנטל המס הכבד וביטוח לאומי המוטל על יחיד ,  ובמקומו לשלם מס חברות (נכון ל 2018 – 23%) לכן שכירים אלו העדיפו להתאגד כחברה (חברה נותנת שירות) ולתת לחברה שבהם הם משמשים כנושאי משרה שירות דרך החברה שהקימו.

לפיכך נכנס לתוקפו תיקון 235 לפקודה שנועד למנוע מצבים של התאגדות כחברה לשם התחמקות ממס של יחידים .
התיקון לחוק קובע שיש להתעלם מקיומה של החברה ולראות את היחיד כאילו הם הכנסות שלו . (ימוסה לפי המס של יחידים) .

להלן יפורטו המצבים שפקיד שומה יכול להחליט שהחברה היא חברה ארנק ובעל מניותיה יחויב על הכנסותיה כהכנסות שלו ( לפי מס שולי):

מצב ראשון : חברת נושאי משרה 

מצב זה מדבר על נושא משרה בחברה מסוימת נניח חברה ב ' , אותו נושא משרה הקים חברה(חברה א) אשר מטרתה לתת שירות לחברה ב' יתכן שבמצב זה חברה א תחשב כחברת ארנק ובעל מניותיה יחויב במס שולי כאילו הם הכנסות שלו ישירות.
נושא משרה מוגדר :  מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי , משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי , כל ממלא תפקיד כאמור כאמור בחברה אף אם תוארו שונה , וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי.

לדוגמא: שמעון הינו נושא משרה בחברה ב ' , שמעון הקים את חברה א' שבה הוא בעל מניות מהותי (מעל 10%) חברה א נותנת שירות לחברה ב במקרה הזה חברה א תחשב כחברת ארנק ויראו את הכנסות החברה כהכנסות שמעון ( בעל המניות המהותי-שימוסה במס שולי מקסימילי של 50%) כל זאת תחת מספר דגשים:

הדגשים :
1. חברה א צריכה לתת שירות לחברה ב . אם חברה א תפעל באמצעות בעל מניותיה במכירת תמרוקים לחברה ב' חברה א לא תחשב כחברת ארנק. מדובר אך ורק במתן שירות שנותן בעל מניות מהותי לחברה שבה הוא נושא משרה .
2.כדי שחברה א תחשב כחברת ארנק שמעון צריך לשמש כנושא משרה הן בחברה א והן בחברה ב .
3. אם שמעון יתן לחברה ב ' (בהנחה שהוא נושא משרה בחברה ב ) שירות ע"י צוות עובדים חברה א' לא תחשב כחברת ארנק .
4.אם שמעון יהיה בעל מניות מהותי בחברה מקבלת השירות אז יצאנו מתחולת סעיף 62 והוא לא יחויב על הכנסות חברה א.

דוגמא מסכמת לחברת נושאי משרה :

1.אהרון , דויד , ויעקב הם בעלי מניות בחברה א ,בשיעורים הבאים :(מ
אהרון 60%
דויד 35%
יעקב 5%
חברה א מחזיקה במאה אחוז בחברה ב .
2. חברה ג וד מוחזקות בידי יוסי .
3. אהרון הינו נושא משרה בחברה ג' וב '. ובחברה ד' אינו נושא משרה .דויד נושא משרה בחברה ד'.
4. להלן טבלה המפרטת את הכנסות החברות א וב על מקורותיהן (באלפי ש"ח) :
5. חברה א : הכנסות בחברה א ' בסך 1000 ש"ח מקורן בפעילות אהרון כנושא משרה בחברה ג ' בסך 800 וכנושא משרה בחברה ב בסך 200 ש"ח.
הכנסות מדמי ניהול בסך 400 מקורן בסך 300 משרותי ניהול שמעניק אברהם לחברה ד' וכן בשירותי ניהול בסך 100 שמעניק יעקב לחברה ד'.
6.חברה ב: הכנסות בסך 350 מפעילות נושא משרה מקורן בפעילות דויד כנושא משרה בחברה ד .דמי ניהול בסך מקורן בפעילות החברה מול לקוחות שונים . מצ"ב  תרשים להמחשה+טבלת נתונים

השאלות :
1. האם הכנסות החברה ממוסות ברמת היחיד או החברה והאם הכנסות אלו עונות על הגדרת חברת נושא משרה?
2.אופן דיווח הנדרש אצל כל אחד מבעלי המניות בדוחותיהם האישיים ואופן קיזוז ההפסדים.

תשובות :
1. אכן, פעילות אהרון ופעילות דויד דרך חברה א(בעלי מניות מהותיים בחברה א ) ומתן שירות לחברות ב ג וד' שבהם משמשים נושאי משרה הופכת את חברה א לחברת נושאי משרה ומחייבת את הכנסות חברה א מפעילות נושאי משרה כהכנסות בעלי המניות.
2. הדיווח בשנת המס אצל החברות יהיה לפי הטבלה המצופת בקובץ הקישור .הדיווח אצל כל אחת מהחברות
ד
ברי הסבר לטבלה :
הכנסות פסיביות של חברה א וחברה ב כפי שפורטו בקובץ המצ"ב הראשון , אינם נכנסים לתחולת סעיף 62 א, רק הכנסות מדמי ניהול ופעילות נושא משרה נכנסות לתחולת הסעיף.
פעילות כעסק : הפסד מעסק של חברה א מתקזז כנגד כל הכנסות החברה בדגש רק על הכנסות החברה ולא הכנסות שמיוחסות לבעלי המניות . ובדוגמא שלנו בחברה א יש הפסד מעסק שמתקזז כנגד דמי ניהול בסך מאה הכנסה זו מכלל לקוחות החברה ולכן נחשבת כהכנסת החברה  , כמו כן אפשר לקזז הפסד מעסק כנגד הכנסות פסיביות ומפעילות נושא משרה שלא מיוחסת לבעלי המניות והיא נחשבת כהכנסת החברה .
פעילות אהרון כנושא משרה : אהרון עונה על הגדת הסעיף והינו בעל מניות מהותי בחברה א וכן נושא משרה הן בחברה א והן חברה ג לכן מתקיימות הוראות סעיף 62 א וכל הכנסות החברה מפעילות אהרון ייחוסו לאהרון מדובר על 800 אלפי שח .כמו כן ייוחסו לאהרון הכנסות בסך 300 אלפי שח שחברה א נתנה באמצעותו לחברה ד שהיא חברה קשורה לחברה ג .סך הכל נייחס לאהרון 1100 שח. יצוין שהכנסות חברה א משירותי אהרון לחברה ב לא ייוחסו לאהרון כיוון שאהרון הוא בעל מניות מהותי בעקיפין בחברה ב וזה הוחרג מסעיף 62 .
פעילות דויד כנושא משרה: דודי הוא בעל מניות מהותי בחברה א (בעקיפין גם בב') הכנסות חברה ב מפעילותו בחברה ד בה הוא משמש גם כנושא משרה עונות על ההגדרה של חברת נושאי משרה והכנסות חברה ב מפעילותו בחברה ד בסך 350 יחויובו אצלו בפן האישי .
חברה א: הכנסה משירותי ניהול שנותנת חברה א לחברה ד באמצעות יעקב תישאר בחברה א כי אינו בעל מניות מהותי בחברה ד וכן אינו נושא משרה בה.
חברה ב: הכנסה בסך 600-350=250 , (אחרי שהפחתנו את הפעילות של דויד בחברה ד דרך חברה ב)  מקורה בפעילות אצל לקוחות אחרים ששום בעל מניות לא היה שם נושא משרה לכן תשאר אצל חברה ב . כמו כן סכום על סך 100 שח שמקורה במתן שירות ללקוחות שונים תשאר בחברה ב .

מצב שני : חברת שכירים(הגדרה נוספת לחברת ארנק):

עיקרי הדברים:
חברת שכירים -מדובר על חברה שנותנת שירות בעיקר לאדם אחד(יחיד או חברה) .כלומר עיקר הכנסות החברה מאותו גורם יחיד הם מ70% ומעלה . כדי לחייב את בעל המניות בפן האישי.
השירות צריך להינתן במשך 30 חודש לפחות מתוך תקופה של 4 שנים, השירות יכול להינתן ע"י בעל המניות או עד עד 3 עובדים כדי להחשב חברת ארנק אם בעל המניות המניות מעסיק מ4 עובדים ויותר יצאני מתחולת הסעיף.
בניגוד לחברת שכירים פה לא צריך להיות נושא משרה בחברה מקבלת השירות. (מדובר על סעיף סל שלוכד ברשתו מצבים שלא נלכדו בהגדרה הראשונה )

 

שינוי גודל גופנים